כל המאמרים

מתח גבוה באיראן: ששה עשורים של חשמל וגרעין

העניין שמגלה איראן באנרגיה גרעינית אינו חדש. הוא אף לא התחיל במהפכת 1979, וגם לא בעשור האחרון לשלטון השאה. מקורותיו נעוצים בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה.
דירה במוסררה בשנות השישים.

אוסף מוסררה: ארכיון אלטרנטיבי של סיפורי החיים של תושבי שכונת מוסררה

בשכונת מוסררה בירושלים אפשר למצוא כמעט את כל המאפיינים של ההיסטוריה הטעונה של האזור:  שכונה פלסטינית שהפכה לאחר 1948 לשכונת קו תפר של מהגרים ומצוקה חברתית כלכלית. שכונה בה נולדה המחאה המזרחית-חברתית החשובה והמשפיעה בתולדות ישראל – מחאת הפנתרים השחורים.
מתוך הסרט "הפליטים הנשכחים" של מיכאל גרינשפן

עדות רצויה עדות מושתקת – סיפור הפליטות של יהודי ארצות ערב כארכיון בהתהוות

בשנים האחרונות אנו עדים לשאיפה ממוסדת להביא את סיפור ההגירה של יהודי מדינות ערב אל אור הזרקורים. החוק "לציון יום הפליטות היהודית מארצות ערב", שעבר בימים האחרונים בקריאה ראשונה בכנסת, מצטרף לדרישה לפיצויים על הרכוש היהודי שנותר מאחור, ולפרויקט "והגדת לבנך" שמתעד עדויות של העולים מהמזרח, כשהמשותף לכל המהלכים הללו הוא הניסיון להבנות את העלייה היהודית ממדינות ערב כסיפור פליטות אשר "מקזז", מבחינה מוסרית וחומרית, את הנכבה הפלסטינית.
סולטאנים עות'מאניים נהגו לערוך פסטיבלים גדולים לרגל מילת בניהם. בתמונה: רקדני קוצ'ק (köçek) ונגנים בחגיגות ברית המילה של שלושת בניו של הסולטאן אהמט השלישי (1703-1730).

פיקוח על מוהלים: בין בריאות הציבור לרציונליזציה של הדת

במזכר שהופץ במצרים בדצמבר 1877, מוזכר דינו של גלב, שנאסר עליו לעסוק במקצועו, שכן התברר כי הוא מל ילד מטנטא מבלי שהיה מורשה לכך. מזכר זה נוגע בסוגיה רלוונטית גם היום, והיא שאלת מילת הבנים. כמו סוגית החיסונים, מיעוט של סרבני-מילה מעוררים דיון ציבורי לגבי זכויות על גופו של הילד, אך גם דיונים רחבים יותר, באשר לזהות יהודית בישראל המודרנית.
ממציא חיסון האבעבועות אדוארד ג'נר מחסן אישה מבוהלת

חשד בריא: לחסן או לא לחסן?

על סדר היום הישראלי נמצאת בשנים האחרונות השאלה של מדיניות החיסונים. הנושא עולה לכותרות אחת למספר חודשים. לעתים זו הופעה של נגיף שמעורר את הדיון, כפי שהיה בקיץ 2013 עם איתורו של נגיף פוליו אלים במערכות הביוב בדרום הארץ. לעתים נושא החיסון תופס את תשומת ליבנו בגלל היבטים עונתיים: בחודשי הסתיו אנחנו שומעים את הפרסומות של קופות החולים, של ארגוני הרופאים, ושל משרד הבריאות הקוראות לציבור להתחסן בפני נגיף השפעת.
ארכיון המדינה (לשעבר גנזך המדינה). צילום: תומר אפלבאום

הפנים הכפולים של ארכיון מדינת ישראל

בינואר 2012 הגיש חבר הכנסת איתן כבל שאילתא בעניין תכנית לכאורה שיזמה ממשלת ישראל להפריט את ארכיון המדינה. לדיון הצטרפו חברי כנסת ממתנגדי ההפרטה, אך גם כאלו שלרוב תומכים בה. ח"כ מרינה סולודקין למשל. "אדוני השר", פנתה לשר גלעד ארדן בקריאה קצרה ונרגשת, "אני בעד ההפרטות כשהן חשובות לשוק החופשי, אבל יש עניינים ויש דברים שלא מפריטים. כאן, מה זה גנזך המדינה? זה הזיכרון של המדינה. מי ישמור על הזיכרון הזה, מה חשוב ומה לא חשוב? רק המדינה יכולה לשמור. לכן בגלל זה אני מאוד מאוד מתנגדת לרעיון, ואומרת גם שאם היום זה גנזך המדינה, מחר זה הכותל המערבי ומחרתיים זה הר-הרצל. תודה".
אישה סודנית, סוף המאה התשע-עשרה מתוך אוסף ספריית הקונגרס, LC-USZ62-88178

עבדות, חירות וסחר בבני אדם בסוף המאה התשע-עשרה

1877 הייתה שנה משמעותית בהיסטוריה של עבדות במזרח התיכון. בחוזה שחתמה עם בריטניה, התחייבה מצרים להוציא מחוץ לחוק את הסחר בעבדים, ופתחה תחנות ברחבי המדינה שאיפשרו לעבדים ושפחות לקבל את חירותם גם ללא הסכמת בעליהם. אף כי בעלות על עבדים לא הוצאה מחוץ לחוק, הצעד זה שחרר באחת עשרות אלפי גברים ונשים שבחרו בחירות. עבור נשים כמו סלומה משמעה של חירות זו היה שחרור אל הלא נודע, במסע שיגלגל אותה למקומות חדשים וזרים כמו פלסטין העת'מאנית.
אתא-טורק ברגע של פיכחון. צילום: ג'טי אימג'ס

ארדואן, אתא-טורק והרבה יין

בין הגורמים שהחריפו את הזעם על ממשלת הצדק והפיתוח של ארדואן בחודשים שקדמו למהומות פארק גזי ניתן למנות שורה של צעדים נגד צריכת אלכוהול, בהם העלאת המס על משקאות אלכוהוליים ואיסור על שתייתם במקומות ציבוריים לאחר השעה 22:00. לרגע זה נראה כמו שידור חוזר של הצעדים שננקטו בתקופת הסולטאן עבדולהמיט השני (1909-1876) נגד בעלי הברים באיסטנבול. אולם מבט נוסף מגלה ששתיית אלכוהול היתה מאז ומתמיד חלק אינטגראלי מחיי החברה והתרבות של האימפריה העות'מאנית.