מאמרים

במשך 200 שנה עולה ויורד מהדיון הציבורי פרויקט שמטרתו להנדס את המרחב של ארץ-ישראל/פלסטין על מנת לנצל את משאביה באופן מקסימלי. כיצד השתנתה התוכנית לאורך השנים כדי להתאים לאג׳נדות המגוונות ומי התבקשו לשלם את המחיר?

חוות הדעת של פרופ' שפרה שוורץ, בעקבותיה החליט משרד הבריאות שלא לאמץ את דו"ח גרוטו, נשענת על הנחות יסוד בעייתיות, שאינן מקובלות היום במחקר ההיסטורי. אי אפשר להסתפק באמירה שפרקטיקות מסוימות היו מקובלות באותה תקופה, משום שיש עדויות רבות שמראות הפוך

פרשה עלומה מסוף שנות השבעים הולידה את אחד הכפרים הסולאריים הראשונים בעולם דווקא בממלכה הוואהאבית. האם ניתן ללמוד מכך על היחס שלה לאנרגיה מתחדשת לנוכח משבר האקלים?

למרות החותם שהשאירה על מאבקים פמיניסטיים ולמען זכויות אדם באופן כללי, עורכת הדין וחברת הפרלמנט לשעבר, שמתה בחודש יולי, אינה מוכרת בישראל

סיפורה של הפרה שהתפרסמה בשנות החמישים בזכות שיאה בתנובת החלב, ומה הוא מלמד על ההצלחות והמתחים ביישוב ועל מקומן של חיות בהיסטוריה.

מאז ההתפרצות הראשונה של הכולרה ועד להתפרצות הקורונה חלפו יותר מ-200 שנה. האפידמיולוגיה של שתי המגפות שונה מאוד, אך בתגובה הציבורית ובהתמודדות יש קווים משיקים. מאמר ראשון בסדרה "משבר הקורונה בפרספקטיבה היסטורית".

מתי החל הדיון על שינויי האקלים? כיצד הוא נקשר אל התנ"ך? ואיך שימש לאורך השנים להשגת מטרות פוליטיות

הדיון באחת הפרשות הרפואיות הכאובות בהיסטוריה של ישראל מתנהל לרוב תוך התעלמות מן ההקשר היהודי הרחב יותר. תפישותיהם של המוסדות היהודיים הבינלאומיים שיחקו תפקיד מכריע.

החושך אילץ את תושבי הערים באזורנו להתמצא בסביבה ולפקח על שכניהם בעזרת האוזניים. מה יכול ללמד אותנו הניסיון להאזין בעצמנו לעיר האפלה?

המחצית החשוכה של תולדות האנושות זכתה לתשומת לב פחותה בהרבה מזו של אור היום. אולם ההיסטוריה של הלילה מראה כי החשכה השפיעה על תהליכים היסטוריים בדרכים שונות ולעתים בלתי צפויות.